כשהתחיל לי הכאב בזין, לא התייחסתי לזה ולא פחדתי שזה משהו
רציני. אחרי כמה ימים זה התגבר והיה ממש כואב להשתין. האמת
יותר כאב לי כשהייתה לי זיקפה. כשהייתה לי זיקפה כאב לי איפה
שהכובע ושרף לי בחור. גם בצינור כאב לי נורא ובכל פעם התווכחתי
עם עצמי אם לוותר על המחשבות המיניות ושהכאב יירגע או ליהנות
מההרהורים ולקוות שהכאב יחלוף.
לא סיפרתי על זה לאף אחד, הרגשתי שזה כאב של סוטים כאלה שבגלל
שהם כל הזמן מאוננים וחושבים על סקס נשבר להם הזין או שבעצם
לזין נשבר מהם.
אחרי חודש של כאבים שמתגברים סיפרתי ליחזקאל, החבר הכי טוב שלי
על הכאבים בזין. הוא ישר נכנס ללחץ והתחיל להגיד לי שאני חייב
ללכת לבית חולים. הוא תמיד היה לחוץ כזה ואני ניצלתי את זה,
הייתי מותח אותו באופן קבוע.
למחרת יחזקאל חזר עם איזה מאה ספרים על אנטומיה של הזין וכל
מיני ספרים על מחלות שהאמהות שומרות. אני נלחצתי, פחדתי שמישהו
ייראה אותנו עם כל הספרים האלה ויגלו שאני הסוטה של הכיתה
שבגלל זה נשרף לי הזין.
בסוף יחזקאל שיכנע אותי ללכת לקופת חולים, אחרי שבאמצע שיעור
מתמטיקה התחלתי להכחיל כשהרגל של ענת נגעה בטעות ברגל שלי ולי
לא ירדה הזיקפה איזה שעה.
יחזקאל בא איתי לקופת חולים והיה לו מבט רציני כזה בעיניים,
כשהיה לו מבט רציני כזה בעיניים הרגשתי כמו הבן שלו. גם ככה
הוא היה זקן כזה, אבל בשעות של פאניקה הוא היה כל כך זקן שכמעט
התפתיתי לבקש ממנו דמי כיס.
הרופאה הוציאה את הזין שלי ונגעה בו בידיים קרות. היא הייתה
אדישה ואני ניסיתי לחשוב על כדורגל אבל אני אוהד של הפועל חיפה
ובשנים ההם הם אכלו חרא בארצית, אז כשחשבתי על הקבוצה התחיל לי
כאב בלב ודוגרי אני מעדיף כאב בזין. השתדלתי לא להסתכל למטה
אבל הרופאה שלי, (שהיתה די מבוגרת ולא ממש מגרה אבל באותו רגע
היא היתה מגרה מאד) שיחקה איתו איזה שעה, אז בסוף הסתכלתי
וראיתי שאני מגורה לאללה וגם נוזלת לי איזה טיפה שם.
הרופאה התרוממה ואמרה לי להתלבש, לפני זה היא שאלה אם כואב לי
בכל מיני מקומות שהיא נגעה בהם ולי לא כאב בכלל. הדוקטור (כמו
שנהגתי לקרוא לה בכבוד) כתבה לי מרשם של אנטיביוטיקה ואח"כ
אמרה לי שאסור לי לזיין או לשחק איתו לפחות ארבעה חודשים.
כשהיא אמרה לשחק איתו זה הביך אותי והייתי חייב לצאת מהמצב הזה
כלי, בכל זאת היא הרופאה של כל המשפחה ולא בא לי שהיא תבוא
לאבא שלי ותגיד לו שהבן שלו הוא לוזר שמשחק עם הזין שלו כל
היום, מה שהיה די נכון. התחלתי להגיד לה בקול זועם כזה שאני לא
יכול בלי לזיין ארבעה חודשים ואני חייב לזיין לפחות פעם בשבוע
ומצידי שהיא תתן לי תרופה יותר חזקה רק שאני אוכל לזיין. בפנים
פחדתי שבתור רופאה היא יכולה לראות שאני בתול לפי איך שהזין
שלי נראה. הדוקטור הסתכלה אליי במבט כזה של אנשים שבאים לשבעה
ואמרה לי שהיא יודעת שזה קשה אבל אני חייב ואני חשבתי לעצמי
"איזה כלי יצאתי היא באמת חושבת שאני לא יכול בלי הזיונים".
יחזקאל שהיה שחור במקור החוויר לגמרי כשסיפרתי לו שהיא חתכה לי
חתיכה מהזין אבל בסוף סיפרתי לו שקיבלתי אנטיביוטיקה, לא רציתי
לספר לו שאסור לי לזיין ולשחק איתו, בנים לא מדברים על
האונניות שלהם.
כשהגעתי הביתה הייתי חייב פעם אחרונה בשביל הדוקטור. יצא לי
טיפה דם והתחלתי לבכות, לא בגלל הדם, בגלל שלא ידעתי מה קורה
לי והתחילו לי כל מיני סרטים על זה שיחתכו לי את הזין ואני
אהיה בן אדם בודד שאף אחת לא תתחתן איתו, כי איזה בחורה רוצה
גבר שלא יכול לזיין אותה ולא יכול לעשות לה ילדים.
אחרי איזה חודשיים, כשכבר התחלתי לשכוח קצת את הכאב ובגלל שלא
שיחקתי איתו וחשבתי כל הזמן על כדורגל אז לא היו לי בכלל
זיקפות, מישהי מהשכבה יצאה איתי לסרט. זו היתה הפעם הראשונה
שיצאתי עם מישהי לדייט למרות שהייתי כבר בן 17 לפני כמה חודשים
ובד"כ יוצאים לדייטים הרבה יותר מוקדם. אני לא יודע איך זה
קרה, כי זה קרה לפני הרבה שנים ואני לא זוכר את הפרטים אבל
פתאום נגעתי לה ביד ולמרות שידעתי שאני צריך לחשוב על משהו
אחר, נשבר לי הזין מהקבוצה שלי שאוכלת חרא בארצית ולא רציתי
לחשוב על אף קבוצה חוץ מהקבוצה שלי.
אחרי הסרט התנשקנו מתחת לבית שלה ולי היה כיף כזה.
חודש אחרי זה שכבנו, אני לא חושב שאהבתי אותה באמת, רציתי
להיות כלי. כשהתחלנו להתמזמז לפני שהזדיינו כאב לי וגם כל פעם
לפני זה כשהיינו מתמזמזים היה כואב לי. פחדתי שאם אני אזיין
אותה יקרה לי משהו נורא, שיתפוצץ לי הזין או משהו, אבל כלום לא
קרה, פשוט כלום.