קליאו פטרה / בחזרה לגטו |
אל המקום האבל.
מקום אחד כה צמא דמים
שורף, חונק כחבל.
אני זוכרת עשן, כבשן
שחור בכל מקום.
אך אם תבואו היום לכאן
תיראו שלום, שלום.
איך יכלנו לשבת ככה
בחיבוק ידיים?
אנחנו כאן ושש מיליון
נמצאים כבר בשמיים.
עכשיו כל זה עבר, נגמר
ואין אף זכר לרצח.
אך זיכרון בלב אדם
אינו ישכח לנצח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|