|
היא לבשה שמלה לבנה
זר פרחים היה מונח
על ראש התלתלים הבהירים
היא חייכה, חיוך פשוט.
עיניה התכולות בהרו בשמחה
היא הלכה בעיר הקרה,
שלאחר הגשם, שוטטה על הכביש הרטוב
על יד הבניינים הישנים
המביטים בה בקרירות.
היא הלכה לבדה,
יחפה על אספלט הכביש.
היא היתה יפה, גופה בהיר ולבן
כמעט שקוף
היא ענדה על אצבעה
טבעת שחורה. |
|
|
צבא זה דבר
מיותר!, באמת,
בשביל מה?
פשוט נגיד
לערבים שאנחנו
ניצוליי שואה
וזה יעבוד!
במקום גדר טובה,
נבנה מסכיי
קולנוע ענקיים,
כמו בדרייב-אין,
ונקרין עליהם כל
היום עמוד האש,
שואה של קלוד
לנצמן, אם הם
יעשו בעיות נביא
להם ספישל
שינדלר, כולל
ראיון עם
אישתו!
סרן בנימין
גלעד, מנסה
טקטיקה אחרת! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.