|
היא לבשה שמלה לבנה
זר פרחים היה מונח
על ראש התלתלים הבהירים
היא חייכה, חיוך פשוט.
עיניה התכולות בהרו בשמחה
היא הלכה בעיר הקרה,
שלאחר הגשם, שוטטה על הכביש הרטוב
על יד הבניינים הישנים
המביטים בה בקרירות.
היא הלכה לבדה,
יחפה על אספלט הכביש.
היא היתה יפה, גופה בהיר ולבן
כמעט שקוף
היא ענדה על אצבעה
טבעת שחורה. |
|
|
הם קראו לי
סוציומאט בצבא,
סוציומאט! אז
כן, אני שונא את
כולם, ואוקי,
כששאלו על הדף
"הדבר שאני הכי
רוצה עכשיו"
כתבתי "לשכב עם
בחורה או לשתות
כוס קפה" אבל
קדימה, נו, אני
לא מזה מתאים
לחיל הים?
אני, בוכה בחשכה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.