עד מתי היא תשב ותחשוב ותצרח.
עד מתי תזכר בי ואחר-כך תשכח.
עד מתי היא תבכה וליבה כבר שבור.
ודמעות שזורמות לא ישובו אחור.
עד מתי היא תחשוב שאליה אחזור.
עד מתי היא תסגור את עצמה מהאור.
עד מתי לא תצא את השמש לראות.
העולם מחכה ועיניה רכות.
עד מתי תתיפח על מי שאבד.
עד מתי תנשוך שפתיה ופיה ירעד.
עד מתי את הבכי תשמור היא בלב.
והלב, שם בלב, נשאר רק כאב.
עד מתי לא תתן לאיש בה לגעת.
עד מתי לא תרצה את האמת לדעת.
עד מתי היא תכחיש ותברח מהאמת.
את עיניה תפתח ותבין שזה מת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.