רגע נגוע במחשבה גועשת,
יוצא אל האויר כמו האור שבנברשת,
אכלתי ושתיתי כמו מלך, בשדרה החמישית של חיי,
נמאס לי לראות את חייך נמסים בידי.
שוב חוזר אלי העצב כמו בומרנג מעץ אלון,
והזמן מתקתק בשעון,
אני לא רוצה להשמע קצת לא רומנטי,
חיי הם דבר לא רלוונטי.
היה לי טוב ברחוב, אכלתי מפח
ואף אחד לא יגיד לי שזה נראה לא טוב.
אני גמור ממחשבות, אני עסוק בלהסביר.
מרגיש כמו מורה, כותב על לוח עם קצת גיר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.