לא אותו דבר מאז שהם הרגו את אחי הצעיר. אני במילא לא הכרתי
אותו ממש, אבל אבא באמת נפגע. הוא לא מראה את זה. הוא אומר
לכולם שהוא גאה בו. אבל בבית, הוא סתם יושב בחדר. בטח גם
בעבודה זה ככה. הפגישה צריכה להיות בשתיים. עכשיו בקושי אחת
ורבע. מקשיב קצת לרדיו. מוזיקה, לשם שינוי. אבל גם זה כבר לא
מעודד. הולך למטבח, בודק אם יש משהו לאכול. לא שאני רעב
במיוחד. קצת לבנה במקרר. לא בדיוק מה שחשבתי עליו. אני אלך
להתארגן כבר, אולי זה יקח יותר זמן ממה שנדמה לי. פותח את
הארון, אבל אז נזכר שאמא כבר יומיים הולכת מהלוויה להלוויה.
אין סיכוי שהיא באמת עשתה כביסה. הולך לאמבטיה, שוטף קצת פנים
וחושב להתגלח, אבל אז מוותר. יהיה מספיק זמן מחר. אחת וחצי
עכשיו. אם אני אלך לאט אני אקדים רק בכמה דקות. טוב.
חוזר בערך בחמש, אבל מרגיש עייף כאילו כבר אמצע הלילה. יושב
בחדר, מתחיל לכתוב. אבל אז נזכר על מה שאמרו בפגישה וקורע את
כל מה שכתבתי. יוצא החוצה וגם שורף את זה. שוב בחדר. עייף
עייף. הולך לישון.
אני קם. בקושי זריחה. אבל עכשיו אני כבר לא מתעצל לשום דבר.
מתפלל. מתקלח, מתגלח, הכל.הם אמרו שההוא יבוא בשמונה. צריך
לעצור אצל השכן קודם. הם אמרו שהם יעבירו לו את זה. עוד חצי
שעה עוברת. אני כבר יוצא. הולך לשכן. הם באמת העבירו לו את זה.
מתלבש.
הנה, שבע וחצי ואני כבר מחכה לו במקום שקבענו. והוא עוד יאחר.
אני לא חושב בכלל. עכשיו כבר אסור לחשוב, על שום דבר. הוא מגיע
בשמונה וחמישה. קצת עצבני. "תכנס תכנס" הוא אומר לי ואני
מתיישב במושב האחורי. או לא בדיוק מתיישב. יותר מתחבא מתחת
למושב. הנסיעה לוקחת הרבה זמן. יותר ממה שצריך. הוא בטח עושה
הרבה מאוד עיקופים. אבל לא מפסיק לנסוע. זה טוב. אחרי כמה זמן
הוא עוצר. "יאללה, רד מפה, מהר". אני מתרומם ומסתכל עליו. הוא
עצבני ומזיע. גם האויר מריח מהזיעה שלו. אבל אני עושה מה שהוא
אומר. יוצא. קצת מתבלבל אבל אז מוצא איפה אני נמצא. הוא מיד
מתחיל לנסוע, ומהר, לכיוון השני. אני מתחיל ללכת. יוצא מהסמטה
ועובר לרחוב קצת יותר גדול. אף אחד לא באמת שם לב אלי. היה
איזה אחד שהסתכל, אבל הוא בטח לא חושב יותר מדי. או שכן.
והנה, אני עובר לרחוב הראשי. הנה "סמטת החתולות", הנה בנק
הפועלים. לוקח שמאלה וממשיך ללכת. הולך עוד כמה דקות ואז מסתכל
אחורה ורואה שניים כאלה. כאלה שזה לא טוב לראות. אני מתחיל
ללכת יותר מהר. הוא צועק משהו בעברית, אני לא מבין. יש פה איזה
מקום עם הרבה אנשים. אולי מופע רחוב כזה. אני מתקרב אליהם.
ההוא מאחורה צועק שוב, אבל אני כבר הפעלתי את החליפה שלי.