אלוהים יושב, מעשן סיגריה ושותה בירה.
זו התמונה שעלתה לי בראש כשדיברתי עם אמיר.
ישבנו ופתאום, משום מקום שאלתי אותו:
"אתה חושב שיש אלוהים?"
"לא." הוא אמר אדיש לחלוטין ולקח שאיפה ארוכה מה"מרבלו לייט"
שלו.
"למה?"
"לא יודע."
"אז מאיפה כל זה בא?"
"שיעור ביולוגיה."
"אני חושבת שיש אלוהים."
"אז בואי נאמר שיש, אז מה?"
"מה זאת אומרת, אז מה?"
"מה זה עוזר לך שיש אלוהים?"
"יש תקווה, יש למי להתפלל."
"אני לא חושב שזה עוזר לך הרבה."
"ברור שזה עוזר לי."
"איך עוזרת לך הידיעה שאלוהים שם? זה לא כאילו הוא מונע
ממחבלות להטמין חומרי נפץ בחזייה, וזה לא כאילו הוא עוזר
לשמעון מיפו להשיג עבודה. אז מה הוא בכלל עושה?"
"אני יודעת...אבל הוא חייב לעשות משהו."
"לא. אלוהים יושב על איזה ענן, מעשן סיגריה ושותה בירה בסבבה
עם החברים שלו."
"מי? משה רבינו ויוסף בכותונת הפסים?"
"לא. ישו ואללה."
"אההה... ומה הם עושים?"
"מהמרים מי יצליח להרוס לכמה שיותר מאמינים את החיים."
"אז החיים שלנו הם בסה"כ משחק קלפים."
"לא, לא משחק קלפים אלא הימור. יש הבדל."
"ולדעתך הוא מקשיב לתפילות שלנו?"
"לא, הוא לא שם זין."
"לאלוהים אין זין."
"אז איך מריה הבתולה הקדושה נכנסה להריון?"
"מרוח הקודש."
תקעתי בו מבט מזלזל.
"או.קיי, אז הוא סתם לא שם עלינו."
"אז תסביר לי ניסים."
"אני יודע...אולי אלוהים היה כ"כ מסטול מהנרגילה של אללה שבא
לו לעשות איזה מחווה, ג'סטה כזאת לאנושות."
"אתה חושב שאלוהים מתמסטל?"
"כן, למה לא? גם אלוהים הוא רק בן-אדם."