השעון מצלצל ואני מתעורר
יום חדש, אני אדם אחר
ואולי בעצם לא
אני אותו האחד
אנשים מסביבי
אבל אני לבד.
שותה כוס קפה, אחד סוכר
חי בהווה אבל
חושב על העבר.
הולך כרגיל לאותה עבודה
ועדיין חושב על אותה הפרידה.
מנהל את אותה השגרה השנואה
את אותה שגרת החיים הכנועה.
ממשיך להפגש עם אותם מכרים
עלובים שמכנים את עצמם "חברים"
אותם אלה שרוצים לצאת יחד לבלות
ומנסים לסחוב אותי למקומות מלאי נבלות
אז אני מוותר, אך לפני שנרדם
משאיר על הכר לידי
טופס שחרור מוקדם.