|
את צירוף הצלילים הראשון
כתבתי מתוך השראת גופך,
ששמש לי פסנתר אנושי.
הצלילים הגבוהים היו מיתריי קולך,
והנמוכים היו קול תיפוף צעדיך.
את הצירוף הראשון של המקצבים
כתבתי מתוך השראת מקצביך,
שהיו לי שעון אנושי.
המקצבים המהירים היו פעימות לבך בראותיני.
והאיטיים היו פעימות לבך בהתרחקי.
את המנגינה הראשונה
שכתבתי בימי חיי
כתבתי איתך ועליך.
בלעדיך ,אהובי, אני חסרת השראה. |
|
|
התבוננתי בה
שעות עד שהבחנתי
בה
תיארתי לעצמי
שכל מה שאומר
ישמע מגוחך,
אבל תיאור שכזה
לא מפריע לי,
אזרתי אומץ
וניגשתי אליה.
שאלתיה: "מה
ה..."
"מצב?" היא
מיהרה לענות
"האמת היא
שהתבוננתי בך
שעות עד
שראיתיך,
אני מתארת לעצמי
שזה נשמע
מגוחך,
אבל תיאור שכזה
לא מפריע לי..."
היא סיימה.
"עזבי" ,אמרתי
לה, "אנחנו לא
מתאימים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.