זה משהו באויר כנראה.
התחושה הבודדה הזו.
דוקא היום,
לא בשום יום אחר.
זה הריח.
השמש.
העננים.
אפילו התנודות באויר.
זה לא בגלל הטלפון שלא מצלל ,
כשהערב נגמר
ואתה יודע, שוב לילה לבד.


אבל מתרגלים,
השנים עוברות ,
ואפילו לומדים לאהוב את זה,
אז מפסידים חברה.
אבל על הכבוד לא נמחל
ולא נתקשר לחבר , או מפגש.
תמיד נחיה עם האגו ,
רק שלא יתנפץ.



                            אבל ההחמצה כל לילה שם.