זה משהו באויר כנראה.
התחושה הבודדה הזו.
דוקא היום,
לא בשום יום אחר.
זה הריח.
השמש.
העננים.
אפילו התנודות באויר.
זה לא בגלל הטלפון שלא מצלל ,
כשהערב נגמר
ואתה יודע, שוב לילה לבד.
אבל מתרגלים,
השנים עוברות ,
ואפילו לומדים לאהוב את זה,
אז מפסידים חברה.
אבל על הכבוד לא נמחל
ולא נתקשר לחבר , או מפגש.
תמיד נחיה עם האגו ,
רק שלא יתנפץ.
אבל ההחמצה כל לילה שם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.