|
זעם מתגבר בחזה
אכה ושוב לא אסלח
לא על טיפשות האנשים
על קטנות וחוסר מבט
על מאבקים של יוקרה
על גאווה לשמה
אלחם בהם עד חרמה
והם לא ידעו כי חזקתי
וחולשתם בטיפשותם , שאננותם
אכבדם ולכן יחלשו
ואני אצמח מתוך ריקבונם
מתוך חידלון כפיהם , בורותם
אצמח למעלה על נכותם
והם יכרעו תחת המשא
ואני לא איחלש ולא אתן
כי אחזק ידיהם, לא ייכנעו
עמי יישאו העול הכבד מנשוא
כי לא יותר להם העונג לוותר
ואני הוליכם בדרכי
ככבשים טועות במדבר
הולכות אחרי העדר
היוקרה מסנוורת עיניהם
לא ידעו כי טיפשים הנם
מובלות בקולר כרצונם
והם לא ידעו מה פגע בם
עד אשר ידבקו לרשת הקורים
הנרקמת ממעל ותיפרש
ורק אני מביט ממרכזה וצוחק
על עצמי ועליהם
ואדע
כי ידיעתי חוזקי וחולשתם |
|
|
קראתי באתר
בדיחות, על זקן
שבולע ויאגרה
שנימאס לו
להשתין על
הנעל.
מה שמזכיר את
ממלכת
הסלוגנים,
כמה שלא תנסה
להשתין רחוק
בסוף מטפטפ
לנעל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.