שנמשיך לצמוח יחד כמו האזוב, שבין האבנים
שורשיו - ארוך פנימה ועליו למרחקים.
שנמשש,
להכיר בחומר
ונשמע, ללא אומר
שנריח פרוסת לחם ודשא קצור.
כל חיי בשיריי, וכל שיריי כתבתי לך,
שחיפשתיך בין השורות, ונכבית למילים
עת העמקתי במלעיל והתעכבתי בעיצור
למשש,
להכיר בחומר
ונשמע, ללא אומר
שנריח פרוסת לחם
ודשא קצור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|