"יש אנשים שנולדים בקזחסטן, אתה יודע?"
פנה אלי חברי ביום מן הימים. ולא הוסיף.

אתמול נפל גם אצלי האסימון. יש אנשים שנולדים שם.
בקזחסטן, אזרבג'יאן, אוזבקיסטן או פאקינגסטאן.
יש אנשים שרואים את הים רק בטלויזיה.
אתמול, למשך כמה דקות הייתי באמת מאושר.
כל כך בר מזל הרגשתי, שלרגע קצר שכחתי את כל החובות, את כל
המבחנים, את כל הפיגועים, את כל האסונות.
את הריב המטופש שרבתי עם זה או עם זאת, או עם אמא.
את הקריזה על הכלב ששוב חירבן בבית, או על המיתר בגיטרה ששוב
נקרע, או על המינוס בבנק שלא נגמר, או על הנכשלים האינסופים
במכללה. לרגע אחד קצר תפסתי את עצמי ואמרתי, כל כך הרבה מזל יש
לי, הרי יכולתי להיולד בקזחסטן.