|
ואני יודעת
הלב שלך כבר פועם אליה
ואני יודעת
ריח שיערה סובב את אפך הכפתורי
אך עינייך עוד תלויות עמוק בעיני
והכחול שבהן נוזל אל החום שבעיניים שלי
מציף את הלבן וזורם לי בפנים
וכל שאנסה להשפיל את מבטי
כך יחדור מבטך יותר עמוק לתוכי
אתה נאנח ואני אוחזת בידך הצנומה
מלטפת ומעלה זיכרון ערפילי
והעיניים שלך עוד תלויות בי, כוכב בודד
והרקיע שלך חשוך עכשיו ואין בו מקום בשבילי
ואני יודעת
הלב שלך כבר שועט אליה
ואני יודעת
מלותיה מתנגנות באוזנייך כמנגינה רוגעת
ומפלי עיני נופלים מטה בעצב
ועינייך מצטערות אלי ואני לא שומעת
ידך הצנומה נשמטת משלי בשקט
עינייך הכחולות עוד בוהות בפני
נשימות קצובות משתחררות מבין שפתיך
כוכב בודד מנצנץ אורו הבהיר מהבהב מעלי
מנסה לסרב לתחנוני לבבך המתוח
ונושכת שפה עליונה זבת דם
לבך מבקש לחייך אלי וללכת
ובבכי מתחנן להישאר לעולם
ואני יודעת
נפשך חומקת עתה בינות נפשי
ואני יודעת
היא רוצה לחמוק כעת בין הנפש שלה
חיוכה אוחז בך בכאב מתקתק
ודמעותיי אוחזות בכחול שלך בבהלה
לצידי ידייך מתפתלות בצמרמורת
רגלייך מתעקשות לקום ולברוח
הידיים שלי נותרות במקומן
העיניים שלי לא יודעות איך לשכוח
ואני יודעת
יהיה לך טוב איתה שם רחוק
ואני יודעת
יהיה לך רע ועצוב וכואב
ואני יודעת
כוכב בודד עוד יעיב מעלי ויסנוור
ואני יודעת
לפעמים כואב הראש ולפעמים הלב |
|
אני יוצא
משליטה.
ברוך גולדשטיין
נכנס למערה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.