אתמול הלכתי ברחוב וחשבתי
חשבתי על כל מה שמאמלל אותי
ועל כמה זה בעצם בלתי מוצדק
(שיש לי עולם רוחני כמו של דונלד דק)
וחשבתי וחשבתי וחשבתי וחשבתי
עד שלפתע ראיתי ננס הולך מולי
ואמרתי לו:
"תגיד, לא נמאס לך לפעמים להיות ננס?"
ולפני שהיתה בידו די שהות לענות, הוספתי:
"תגיד, זה לא נאחס להיות ננס?"
והוא ענה:
"כשננסים מופיעים בשירים שלך זה סימן שאתה ברמה נמוכה."
ואני שתקתי והעמדתי פני נעלב
אבל ידעתי שלא אכתוב עוד שירים
ומשראה שנאלמתי אמר:
"חידלון האישים שלך הוא מטאפורה לרגש."
ואני חשבתי:
"אולי בכל זאת טוב למות היום."
והוא שמע את מחשבתי ואמר:
"טוב למות.
למות צעיר, למות זקן, או למות עולל.
תמיד טוב למות, בכל עת ובכל מקום."
ואני כל כך התמוגגתי על המילים שלי עד שנמוגתי. |