אות ועוד אות, מילה ועוד מילה,
משפטים חסרי משמעות וארוכים,
העין נודדת על פניהם, מרפרפת בשעמום,
המשמעות הולכת לאיבוד בין חבילת הדפים.
תוכנית כלשהי, ארץ במשבר,
כמה עסקים פשטו את רגלם,
הממשלה עוברת הפיכות סוערות,
כי מישהו החליט לחסל את כולם.
מיליוני אנשים מהגרים מארצם,
ואני בתוך כל זה הולך לאיבוד,
כל הידע נתחב בתוך מוחי ומתערבל,
אבל הרי כל זה עניין הלימוד.
לא יודע לקשר בין גורם לתוצאה,
אך יודע לפתור משוואות וזהויות,
איש לא מודה שכל הידע מיותר,
ושכולו רק אוסף מורחב של עובדות.
אני לומד, אין לי ברירה,
ציונים טובים הם מצרך חשוב,
כי אם אזניח את לימודי ההיסטוריה,
אגדל להיות מנקה רחובות עלוב.

מוקדש לכל התלמידים המסכנים, ובמיוחד לעצמי ולשכבה שלי מפני
שהיום היה לנו מבחן ענקי ומגעיל בהיסטוריה...