כמה מוזר שאותו הבנאדם שכ"כ אהבתי וכ"כ סבלתי כי לא יכלתי
להגיד לו כלום - אני כבר לא חשה דבר כלפיו...
כמה מוזר שאנשים שתמיד חשבתי שהם שונאים אותי - אני מדברת איתם
כיום כאילו הם חברים טובים שלי.
כמה מוזר שלפעמים אני בכלל לא יודעת מה אני רוצה.
כמה מוזר שפתאום הדמעות יוצאות - סתם, בלי סיבה.
כמה מוזר שאני מחייכת לעצמי או צוחקת בטירוף, ו... אין סיבה.
כמה מוזר שלא לכל דבר יש סיבה.
כמה מוזר שאני מוקפת חברים ועדיין מרגישה לבד...
כמה מוזר שאני אוהבת בנאדם, אך לא רוצה בכך.
כמה מוזר שלפעמים סתם לא בא לי לעשות כלום.
כמה מוזר שהנוסטלגיות הרעות חוזרות אליי, ולא יוצאות.
כמה מוזרים החיים האלו... אני עדיין מנסה להבין אותם.
כמה מוזרים האנשים המוזרים האלו, ועם זאת, כ"כ חכמים.
כמה ל-א מוזר אם הייתי מתאבדת...