כתבתי אל ליבי הידוע את מילות שכינתי האחרונות
צוואה שכזאת אף פעם לא ידעתי
את הצעצועים אתן לאחי הקטן נמרוד ואת משחקי המחשב אתרום
לעיוורים
ממש אכזריות מצידי לאחר שלוש שנים שחייתי אני חושב שאני צריך
לתרום משהוא ולו הקט אל גורמים מוגבלים ממני.
בשעת הצהריים מחר אני אמות ולא מצער או מבושה או מזקנה.
סתם ככה אתן לנשמה שלי לשחק בי ולא לי לשחק בה.
זה יהיה נפלא אני אחזור לתקופה שבה הייתי ברחם אימי הדואגת
עשוי כולי חוטים חוטים של דם ואדמה חצים אימי הנפלאה חצים אבי
הנורא מכל חשכת חיי הנודע והלא נודע.
ומה בקשתי האחרונה לרגע זה אדיר ומוכר של חיי הקצרים
והממוצעים?
רק שקט רק שלא יריבו אני מקווה לחזור אליך יומן יקר שלי ולגלות
שעוד בוקר הגיע ולא מתתי.

באהבה: פרפר.