New Stage - Go To Main Page

עומרי א. אבני
/
יום המזל

כהרגלי, בשמונה עזבתי את דירתי.
נעלתי את הדלת והתחלתי ללכת לכיוון תחנת האוטובוס, שהכרטיסיה
בכיסי.
היה זה יום של תחילת האביב, יום יפה ונעים לכל הדעות.
לפתע, ראיתי הבזק על הרצפה.
היה זה שבירת קרני האור על מטבע שמוטל לו סתם כך באמצע הרחוב.
חשבתי לעצמי- זה בוודאי ללא ספק יום המזל שלי.
התכופפתי להרימו, וכשהתרוממתי- מכונית עברה לידי והשפריצה את
השלולית שהצטברה מהלילה.
רצתי מהר הביתה בכדי להחליף את הבגדים הרטובים. פתחתי את
המנעול, התפשטתי במסדרון, זרקתי את הבגדים על הראדיטור
והתלבשתי מחדש והלכתי לדרכי.
את האוטובוס של שמונה ורבע פיספסתי, אז הייתי צריך לחכות עד
לאוטובוס של רבע לתשע. החלטתי לקנות עיתון ברחוב ליד, ועברתי
דרך הסמטה. קניתי את העיתון וכשחזרתי, ראיתי שני טיפוסים
מפוקפקים. הם התקרבו אלי ואחד מהם אמר :" פסססט... מה השעה?",
חשפתי את השעון ואמרתי:" שמונה וחצי". הוא ענה לי:" תודה,
ועכשיו אפשר גם את השעון?" וחשף אקדח בחגורתו. לאחר מכן הם גם
לקחו ממני את הארנק.
החלטתי לשתוק על הנושא, יש לי את הכרטיסי אשראי גם בבית, ואי
אפשר לפרוץ ככה לחשבון בנק שלי, יש מערכת הגנה ממוחשבת.
עליתי על האוטובוס של רבע לתשע, וכשהגעתי לעבודה הבוס שלי קרא
לי למשרדו ופצח במונולוג:" אסף, היית עובד יעיל בחברה הזאת,
אבל ההנהלה החליטה לפטר חמישה עובדים, ואמרה לי לפטר את העובד
הראשון שמאחר. אנחנו מודים לך על התרומה שלך לחברה שלנו".
יצאתי מהמשרד, והתקדמתי לכיוון דלת הכניסה.
לאחר מכן הלכתי בפארק, ושמעתי שני אנשים מדברים על פריצה דרך
האינטרנט לבנק שנערכה לפני מספר דקות, ושלבנק אין ביטוח. זה
היה הבנק שלי. התקשרתי מהטלפון הנייד שלי אל פקידת הבנק, והיא
ענתה לי שמישהו פרץ דרך מספר הכרטיס אשראי שלי, אל חשבון הבנק,
והשאיר אותי מרוקן כסף.
התקשרתי לחברה שלי, קיוויתי שתלווה לי קצת כסף.
היא שמעה שאני מובטל וחסר כל, וזרקה אותי בו במקום.
התחלתי לשוטט בפארק.
שוטטתי למשך כחצי שעה, ואז התקדמתי הביתה- מרחק הליכה של
כשעה.
כשהגעתי הביתה, ראיתי את הדירה שלי עולה באש.
התקשרתי למכבי אש, וחכיתי שהם יגיעו.
בשעות אחר הצהריים המאוחרות, אחרי שמכבי האש עזבו את המקום
והשאירו אותי חסר בית, חסר רכוש וחסר כל, החלטתי לשוטט.
שוטטתי במשך שעות מספר, עד שעת הערב המאוחרת, כמעט ליל.
ראיתי את האנשים בפאבים, במסעדות, בבתים. אנשים ללא דאגות.
אנשים שמחים ופשוטים.
ובקצה הרחוב ראיתי דוכן פיס שעדיין פעיל.
התקרבתי אליו, וראיתי שיש הגרלה חדשה של חיש גד, רק בשקל.
פישפשתי בכיסי, ומצאתי אאת אותו שקל מהבוקר.
אחרי הכל- ה בוודאי ללא ספק יום המזל שלי......



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 8/2/02 15:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עומרי א. אבני

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה