טעמתי שוב את טעמה של אהבה!
לרגע באה לבקר בבדידותי,
פרשה היא מעלי כנפי זהב,
שלחה קרניה החמות לנשמתי.

ושוב זכרתי כמה זה נפלא,
ללכת יד ביד אל שום דבר,
להסתכל לעבר השקיעה ,
להתפלל שלא יגיע עוד מחר...

ולחבק ולנשק ולאהוב,
לרעוד כשיד חזקה מלטפת גופי,
להרגיש את פניו מקרוב,
להרגיש חום חזק בליבי.

ואני כילדה, משתגעת,
נמסה בחום של גופו,
מביטה בפניו ויודעת,
שהאושר יגבה מחירו.

המחיר יהיה חד ופולח,
שיקרע את ליבי לרסיסים,
וישאיר אותו ריק וקודח,
מחכה לימים אחרים.

הבדידות, אותי שוב עוטפת.
אכזר אלי הגורל,
נזכרתי לרגע מהו אושר,
עדיף, שלא הייתי יודעת כלל...