אבי ארביב / רסיסים של זמן |
מסיט וילון, פותח את התריס
נושם מלוא ראותיי את האויר
שותה קפה, מכבה את האורות
פורט על המיתר ומתמכר
רסיסים של זמן שהכל פשוט
ואין ממה לחשוש
הכל נראה יפה יותר
אך רק לזמן שאול
היום ממשיך ואני שב לעיסוקיי
חוזר לאוטוסטרדת החיים
הרגיעה ההיא ליד חלון
נתנה לי את החשק להמשיך
השאיפה היא לחבר את הרסיסים
לחוות את ההרגשה הרבה יותר
כי אין ספק היא תעזור להתגבר
על המרוץ המטורף של החיים
לעצור את הריצה לרגע
להנות מהשמש המלטפת
לחייך לפחות לדקה או שתיים
לחבק ולהחזיק ידיים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|