כשהוא היה בן שמונה ההורים של מוטי לקחו אותו לספארי והוא ראה
שם בת-יענה.
אבא שלו אמר לו שלבת-יענה קוראים בכלל יען והוא מאד אוהב אותה.
היא רצה הכי מהר מכל העופות, והיא בכלל ציפור. מיד מוטי החליט
שהיא החיה שהוא הכי אוהב, כמו אבא שלו.
היום כשהוא בן עשרים וארבע, הוא אלוף ישראל בריצה למרחקים
ארוכים, והוא ואבא שלו כבר לא ממש מסתדרים. אבא שלו אומר שהוא
לא יודע להתמודד עם לחצים ולא יודע לקחת אחריות.
אבא שלו מתכוון למצב הכספי שלו ולעובדה שחוץ מלרוץ הוא לא עושה
כלום. שהוא לא מצליח להחזיק מערכת יחסים מעל חודשיים ושהכי
קרוב שהוא הגיע לעצמאות, או ללגור לבד, היה כשהוא נרדם בסלון
מול הטלווזיה.
נכון, הוא צודק - אבל לפחות מוטי רץ, ורץ מהר, רץ יותר מהר מכל
אחד אחר בישראל.
אבא שלו אמר שריצה זאת סיבה מספיק טובה להחליט לאהוב, ועכשיו
הוא חוזר בו אחרי שש עשרה שנה. אי אפשר לשחק ככה ברגשות של
ילדים.
מוטי השקיע הכל בלרוץ. כיתות ספורט, אימונים, תזונה. הוא ויתר
על בילויים עם חברים, על פיצות וסטייקים.
לקח לו שש עשרה שנה להיות הבן המהיר ביותר שיש לאיזשהו אבא אחר
וגם זה לא מספיק טוב.
מוטי שנא את הבת-יענה.
הוא עלה על האוטובוס לספארי ורץ מהכניסה עד לשטח הגידול של
היען. מגיל שמונה הוא לא ראה אותה. אבל היא נשארה אותו הדבר
בדיוק. עם הרגליים הארוכות בגובה מטר, כרית עצומה ומגוחכת של
גוף, וצוואר ארוך שנראה כמו צינור מים של כבאים, שאין עליו
שליטה.
הוא התקרב ועמד ממש קרוב אליה, ולחש: "ציפור מטומטמת, אז מה אם
את יודעת לרוץ, אז מה? מה עשית בחיים? לאן רצת עד עכשיו? נשארת
במקום באותו מקום מזויין וזה בכלל לא משנה מה אומרים לך כי אף
אחד לא אוהב אותך באמת, אף אחד".
הוא עצר לשניה והסתכל עליה, היא ניסתה להסתובב ולברוח, אבל
מוטי רץ ואיגף אותה מאחור. "את רצה מהר, הא? לא עוזר לך במיוחד
עכשיו, מה? את אפס, את יען אפס". היען פלטה קול אנקה ושלחה את
ראשה לתוך האדמה, גופה נכנס בזווית הפוכה לתוך האדמה, למרות
שרגליה נשארו עומדות זקופות. וככה מוטי עמד והביט בבת-יענה עם
הראש קבור באדמה עד שהשומר בא והעיף אותו משם.
מוטי למד להעריך את הבת-יענה. צריך המון כוח נפשי ואופי חזק
לקבור את הראש באדמה,
למרות שאתה יודע שאתה יכול לרוץ הכי מהר.
מתברר שיען בכלל לא קובר את ראשו בחול, וזאת אגדה אורבנית
שהתפוררה מזמן (רק מוטי לא שמע מזה). לכן יש להתייחס לסיפור
כמו הכוונה המטאפורית שיש לו ולא כפשוטו...
ג.ב. |
