"...אמא ואבא התווכחו על גודל התשלום לברכה, אבל אז בא סבא
ואמר שעל מתנת אלוהים לא לוקחים תשלום, והציב קופה קטנה מפח
לתרומות.

"אתמול בא אלי אליהו הנביא בחלום ואמר לי שאני מיוחד. אולי זה
לא היה בדיוק אליהו. היינו אבא ואני ואחי הקטן משה בבית הגדול
ליד הרכבת הרים בלונה- פארק,ואז הוא בא. היה לו זקן לבן ארוך
וכיפה כמו לסבא, ואולי בכלל זה היה הוא, אבל מהרגע שסיפרתי את
החלום לאבא שום דבר לא נשאר כמו שהיה.

"תמיד צחקו עלי כל הילדים בכיתה בגלל שהייתי שמן. מאז שאני
זוכר את עצמי הם צחקו עלי והרביצו מכות. עכשיו אני לא הולך
יותר לבית הספר, וחוץ מזה אני לא חושב שהם יצחקו עלי יותר. לא
אחרי שבאה אלי סבתא של אהרון לוי וריפאתי אותה עם ברכה. זה היה
אחרי החלום שסיפרתי לאבא ומאז משתרך תור ארוך לבית שלי וכל
החולים והזקנים עומדים ומחכים שאחי הקטן משה ייתן להם להכנס,
ואחר כך לשלשל כסף לקופת הפח הקטנה של סבא.

"אני רק שם להם יד על הראש וקורא איזה פסוק מתהילים שסבא נותן
לי ואחר- כך מבקש בלב מאלוהים לפתור להם את הבעיה. וזהו.
פעמיים בשבוע אני הולך לרב ללמוד תורה, כי סבא החליט שהחלום זה
סימן טוב ושאני אהיה עילוי גדול. הוא רצה להכניס אותי לישיבה
אבל אבא אמר לו שאנחנו צריכים את הכסף, ושלא יהיה כסף אם אני
אלמד תורה כל היום במקום לתת ברכות. ובכלל 'אם נתנו לו כוחות
ריפוי מלמעלה, סימן שהוא צריך להשתמש בהם ולא לבזבז את הזמן
בישיבה.' הם רבו על זה הרבה זמן ובסוף התפשרו. אז אני הולך
פעמיים בשבוע לרב ללמוד, וכל היום בבית יש צעקות.

"פעם אחת באה אלי אשה, מסכנה כזאת, שאמרה שאין לה כסף להאכיל
את הילדים שלה, ושתיכף יזרקו אותם מהבית, כי היא לא שילמה שכר
דירה. חשבתי שיהיה יותר מהר לתת לה כסף מאשר לברך אותה אז
רוקנתי לה את הקופה הקטנה ישר לתוך הארנק. היא אמרה תודה וכמעט
בכתה אבל בערב אבא הכניס לי סטירה. הוא אמר לי שאם אלוהים נתן
לי את היכולת לעזור לאנשים, אז שהוא גם ישלם בשביל המסכנים
שבאים הנה בגללו.

"אחרי שבוע היא באה שוב, אבל הפעם היא לקחה את הקופה בעצמה,
ולא עזרו כל הבכי והצעקות כשניסיתי להסביר לאבא שהפעם זה לא
היה באשמתי. מאז הוא עומד על יד הקופה הקטנה, שומר שאף אחד לא
יקח כלום, ומפחיד את האנשים שיוצאים בלי לתרום."