ואולי בעצם כל הזמן הזה היה רק אשליה של כיף? ואולי כל מה
שעשיתי היה לשווא. כל מה שנשאר לי עכשיו זה רק זיכרונות אפלים
וצלליות מפחידות של מה שיכול היה להיות העולם האמיתי. כל מה
שקרה היה צריך לקרות. זה לא אומר שהכל קבוע מראש, זה רק אומר
שאנחנו לא מסוגלים לשנות את ההחלטות שלו. ואולי פעם יבוא לו
להרוג את כולם? ואולי בעצם זה כבר קרה... לפעמים כל מה שעובר
לי בראש זה מחשבות על בגידה. איך יכול להיות שאני, שלא עשיתי
שום דבר מיוחד, קיבלתי על עצמי את העבודה הזו. למה בעצם מכל
האנשים דווקא אני יושבת כאן עכשיו ומסתכלת על הגופות נמסות לאט
בתוך אור הנר. אז מה אם אני לא באמת רואה אותם. רק האשליה
מספיקה כדי להעביר למוחי מסרים של ריח מתוק של ריקבון.

אתמול הייתה הפעם הראשונה שהעולם באמת עמד. אני יודעת כי ככה
הוא אמר לי. והוא לא שיקר. אחרי שלוש שנים אני כבר מסוגלת
להגיד מתי הוא משקר ומתי הוא סתם רוצה סקס, או שבעצם זה מה
שהוא רוצה שאני אחשוב. כל הזמן הוא רק שולט על המחשבות. כי ככה
זה טוב לו. זה מה שגורם לו להיכנס לטראנס של אוהבי המשקאות
החריפים. הוא יכול היה להיות כל מה שרק רצה, אבל בעצם הוא רצה
רק דבר אחד, וזה מה שהוא קיבל. עם כל האמת שנזרקה לו בפרצוף
עוד כשהוא היה כל כך פגיע, זה באמת מפליא שהוא הצליח להגיע כל
כך רחוק, ועם כל כך מעט תמיכה. לפעמים זה נראה כאילו הוא
בכוונה רוצה לעשות לעצמו חיים קשים. לפעמים החיים הקשים מפילים
את עצמם עליו בלי שהוא אפילו יבקש, אבל עכשיו הוא כבר לא נבהל,
הוא כבר לא מאבד את העשתונות. עכשיו הוא כבר יודע בדיוק איך
להגיד לחיים בפרצוף מה שהוא חושב, ואפילו לתת איזו יריקה סמלית
אם זה נדרש.

אני לא זוכרת מה היה לפני שהכרתי אותו. אבל הוא אמר שהיה לי
טוב. הוא אמר שהיה לי יותר מידי טוב ושהוא ידע שאם זה ימשיך
ככה אז אני אתקלקל. בגלל זה הוא עשה את כל הדברים שהפחידו
אותי. בהתחלה כעסתי עליו נורא, כמעט שנאתי אותו. אבל הוא אמר
שזה היה רק בגלל שכבר אז התחלתי לחשוב כמו זומבי, ועכשיו שאני
יודעת מה באמת צריך לעשות, עכשיו אני אוהבת אותו ומעריכה אותו,
נכון?
נכון. אני תמיד אומרת נכון. כי הוא יודע הכי טוב, הוא אף פעם
לא טועה. רק לפעמים כשהוא מדבר מתוך שינה הוא אומר לפעמים
דברים שהוא לא מתכוון, אבל זה רק בגלל שכשהוא ישן הוא הופך
לזומבי, והוא לא רוצה שאני אקשיב למה שהוא אומר כשהוא ישן,
בגלל זה אסור לי להיות לידו כשהוא לא במצב של הכרה מלאה. אני
אולי אשמע דברים שיגרמו לי להתקלקל, עוד פעם.

פעם אחת כבר הייתי מקולקלת, ככה הוא סיפר לי לילה אחד לפני
שהוא הסכים לי ללכת לישון. הוא אמר שבאותה תקופה כל מה שרציתי
היה ללכת עם יוסף ולעשות שטויות. אני לא יודעת בדיוק מה
מהדברים שעשיתי עם יוסף היו שטויות, אבל עכשיו אני יודעת שיוסף
היה מקולקל, והוא גם קלקל אותי.

אתמול כשהעולם עמד ראיתי את הפרצוף האמיתי שלו סוף סוף. תמיד
ידעתי שמה שאני רואה מולי זו רק מסיכה, אבל לא ידעתי למה הוא
מסתיר את עצמו. חשבתי בהתחלה שאולי בעצם אי אפשר לראות את
הפנים האמיתיות שלו, הוא תמיד אמר שהוא כמו אלוהים, ואת אלוהים
אי אפשר לראות. הייתה גם תקופה שחשבתי שהוא מאוד מכוער ובגלל
זה הוא מסתיר את עצמו, כי הוא חושב שאולי אני מקולקלת ולא
מסוגלת לראות דברים מכוערים. אבל אתמול כשהעולם עמד הוא חייך
אלי ואמר לי שהוא באמת מאוד מצטער ושבעצם אף פעם לא הייתי
מקולקלת כי הוא הציל אותי בזמן. ושאם באמת הייתי מקולקלת לא
הייתי יכולה לחזור, כי מי שמקולקל לא יכולים לתקן אותו, בני
אדם זה לא רדיו, או משטר דפוק.

היום הייתי ילדה טובה אז מגיע לי פרס. זה מה שהוא אמר. ונתן לי
נשיקה. אני אוהבת שהוא נותן לי נשיקות, זה עושה לי צמרמורת
מאחורה ולפעמים גם עושה לי כוכבים בעיניים. אבל אני לא אוהבת
לנשק אותו, כי אז הוא צועק  עלי ואומר לי שרק בחורות מקולקלות
עושות כאלה דברים, ושאני לא רוצה להיות מקולקלת.

הוא אף פעם לא אמר לי מה זה אומר להיות מקולקלת. הוא גם אף פעם
לא אמר לי למה זה כל כך רע. הוא תמיד רק אומר שצריך להקשיב לו
כי הוא יודע הכי טוב מכולם. והוא באמת יודע הכי טוב מכולם. כי
אם הוא לא היה יודע הכי טוב הוא לא יכול היה לסחוף כל כך הרבה
אנשים אחריו. למרות שהוא צודק, זה קשה מאוד לשכנע את כולם שכל
כך הרבה אנשים מקולקלים. ובכלל, גם אם הם מקולקלים זה לא אומר
שצריך להרוג אותם. ובמיוחד לא ככה.
פעם שאלתי אותו למה הוא צריך לעשות להם כל כך רע לפני שהוא
מעביר אותם לעולם הבא. הוא אמר שאם הם לא יקבלו עונש על מה שהם
אז לא יהיה להם טוב למעלה, וזה הרי מה שאנחנו מנסים לעשות
מותק, לעשות להם טוב בעולם הבא, ולנו טוב בעולם הזה. ואז הוא
מחייך את החיוך שלו, ואומר לי שאני לא צריכה לפחד, כי הוא הציל
אותי בזמן.

היום הייתי ילדה טובה, אז היום מותר לי ללכת לבקר את האנשים
המקולקלים. כבר ביקרתי אותם פעם, והם באמת נראו מקולקלים. הם
כולם היו נורא רזים, והיו להם המון מחלות. הוא אמר לי להיזהר
כי אני יכולה להידבק ואז גם אני אהיה מקולקלת.
הוא אמר שבגלל שהיום הייתי טובה אז אני יכולה ללכת היום למקום
של האנשים הכי מקולקלים, אלה שכבר עברו את העונש ועכשיו הם
הולכים למות ולעבור לעולם הבא.
הוא אמר שבגלל שהייתי טובה אני מקבלת פרס גם לדבר איתם ולשחק
איתם כל היום.
אבל לפני זה, הוא אמר, את רק צריכה לקחת מקלחת קצרה. וגם את זה
אני הולכת לעשות אם האנשים המקולקלים, כי היום הייתי טובה.