|
ושנינו נעלמנו
כאילו לא היינו
וגם הזיכרון נמחק
הריח התנדף
כמו לא היה דבר
כמו לא היה דבר
ואין כלום להאחז
המילה האחרונה הפכה להד ומתה באיטיות
וגם אנחנו בין השורות כבר לא זוכרים
ניסינו לשכוח
פחדנו לחשוב
פחדנו לנסות
קול קטן תופס אותי, לוחש לי: נגמר
אז אני נעלמת
כמו לא היה דבר
כמו לא היה דבר. |
|
|
למה בחפיסת
סגריות ממוצעת
יש רק עשרים
סגריות?
אני בעד להוסיף
עוד אחת (לפחות)
ככה תמיד כשאני
מעשן את האחרונה
אני יודע שיש
עוד אחת
(לפחות)...
יוסי עמוס חזה,
מחפש פתרונות
קלים לבעיה אחת
לפחות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.