עלומה בס"דה / אני צמא לשקט |
אין זה מדבר של חולות ירוקים,
אלא שדה צהבהב
שגדלים בו צלילים.
הצלילים, כמו הרוח,
נושבים בזרמם,
ולאט,
אך בקצב,
מתחזקים -
לסופה רועשת.
והנה אני, במרכז המדבר,
בעין הסופה, המאלסטרום הלז.
הרעשים מתחזקים,
הקולות מתעצמים,
ואני,
אני צמא לשקט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|