פסיכוזה נדירה / לא ידעו את המחר |
עוד כמה דמעות
נותרו לי לבכות
ולהזיל על לחיי
עוד כמה צלקות
נותרו מחתכים
כשחתכתי את הורידים
פזמון:
מי סופר ומי יודע
לא אני ולא אתה
לא ירא שמיים וגם לא מכשפה זקנה
ולא מדיום, ולא כומר
וגם לא ג'יסס קרייסט
לא אלוהים וגם לא בודהה
לא ידעו את המחר
עוד כמה חבלים
לחנוק את עצמי
עד אשר
תיעתק נשימתי
עוד כמה טיפות דם
יטפטפו מלשוני
שנחתכה פעמים אינספור
פזמון.
עוד כמה פעמים
אני אחלום אותו חלום
שכולו שחור
עוד כמה ריסים
נותרו לי לתלוש מעיניי
כדי להביע משאלת מוות
פזמון.
עוד כמה זמן לי נותר
לחיות את החיים
בציפייה למוות
שאולי יבוא מחר
עוד כמה מלאכים יקבלו כנפיים
ועוד כמה פעמים יכה השטן
פזמון.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|