הם הציגו את עצמם כלוחמי הגורל, שלא נבראו ולא ימותו. לוחמים
השוכנים בראשו של כל אדם מיום היוולדו ועד יום מותו. הם
הגורמים לאחד לעצום את עיניו ולישון בלילה. לוחמי הגורל חודרים
לפנטזיות ודרכם למחשבות, עד שבעל החיים נכנע ומת. מטרתם הסופית
היא לקיחת נשמותיהם של בני האדם. הם בלתי מנוצחים, כפי הידוע.
לוחמי הגורל לא חושפים את עצמם, אולם הם הסיבה הבלעדית ליצירת
רוע וכאב במציאות הזו. שולחם הוא יוצר הרוע המוחלט ובכל מימד
הם מתגשמים בצורה אחרת.

כשנולדתי, רופאים הצביעו בכלליות על בעיה תפקודית במוח שלי.
החומר המאפשר קישור בין ניורונים פשוט לא היה קיים והייתי אדיש
ואפתי לסביבה. מדע הרפואה האנושית לא ידע להצביע בזמנו על
הבעיה במדויק, בעיקר מפני שהניורולוגיה לא התקדמה בדומה לשאר
ענפי הרפואה והמוח האנושי נותר תעלומה. כעקרון, נולדתי בלעדי
חלק עיקרי במוח, המאפשר לאדם להשוות ולשלב בין התפתחות לבין
ציר הזמן. בפשטות, נולדתי בלעדי כרונומום, החלק במוח המייצר את
הרכיב הכימי המקשר בין ניורונים.
באותו הכרונומום, שוכנים לוחמי הגורל הגורמים לכל הכאב, הדם
והדמעות שנשפכים בעולם. הרופאים הצליחו לאבחן את השוני
באנטומיה שלי והסבירו אותו במוטציה גנטית, שלא אמורה להפריע
לתפקודי כאדם בוגר -  אמנם עם סף כאב גבוה, דם בעל תכונות
פיזיקליות משונות במקצת וללא דמעות, אבל אדם בוגר ושלם.

בחדר המלחמה המרכזי בעולם שמעבר, דלקה נורה אדומה קטנה. על
אותה הנורה היה אחראי לוחם גורל זוטר, שלא נמצא רשע דיו כדי
לעוות את מוחו של אדם.
לוחמי גורל אומללים כאלה נאלצים לשרת בממלכת החושך במשך שלושה
נצחים ולאחר מכן, המרמור נחרט בכל גופם באמצעות שריטות תסכול
עמוקות. אותו הלוחם היה כבר לקראת סוף הנצח השלישי שלו ולפתע
אותה הנורה, עליה היה אחראי, נדלקה. שומר הנורה, שלא נע
במשמרתו במשך כמעט שלושה נצחים שלמים, פקח את עיניו ועברה בו
תחושה חדשה, שאף לוחם גורל לא הכיר.
לוחמי הגורל לא מכירים דחפים ורגשות כמו הפתעה, זעזוע, סלידה
ובוודאי שלא פחד.
כלל לוחמי הגורל ואף הפחות רשעים שבהם, הגיעו למציאות כדי
להגשים את תחושת השליטה. התחושה היחידה, שניתן לקבוע בבירור כי
היא עדיפה וממכרת אף יותר מאורגזמה. רק חלק מועט ומובחר מבני
התמותה חש אותה במהלך חייו הקצרים וברי החלוף, אולם אני יכול
לספר לכם כי היא מתחילה בעיקצוץ קטן בשלוחות הסופיות של הגפיים
התחתונות (אצבעות הרגליים, בגוף האדם). העיקצוץ מתעצם ומתפשט,
עד אשר הוא ממלא את גוף הישות וגורם לפורקן אדיר, שניתן
להשוותו במונחים שלכם למשב קור פתאומי במהלך ליל קיץ.

לוחם הגורל התבלבל בתחילה ותהה אם אותה תחושה חדשה, שנוצרה בו
בעקבות הדלקות הנורה האדומה, היא תחושת השליטה. מנגנון ההגנה
העצמי שלו נדלק והוא לא חש בביטחון העילאי של תחושת השליטה,
עליו סיפרו לו. למעשה, הוא חש בדיוק בתחושה ההפוכה, אותה לא
הצליח לבטא בזרמים חשמליים.
הוא פלט צווחה דקיקה בטון כה גבוה, שהיה מנפץ גולגלתו של אדם
וצנח על חלקו התחתון של המכלול הסגור בו שהה במהלך שלוש הנצחים
האחרונים. אותה צווחה פילחה שקט של תקופה ארוכה בלימבו. תקופה
כה ארוכה שאי אפשר לתפוס אותה, אפילו לפי תפיסת הזמן האין
סופית של לוחמי הגורל, אדוני הלימבו.

מאות זיליארדי לוחמי הגורל ביקומים הפרוסים במימדים השונים
נחרדו ונדמו לשנייה. לוחם הגורל הבכיר בגזרת הבקרה של ממלכת
האופל יצא למכלול הנורה האדומה, שתידלק ביום היוולדתו של
"המושיע". אותו המושיע המופיע פעמים רבות במיתולוגיה של לוחמי
הגורל מהווה אנטיתזה מוחלטת לקיום הרשע המוחלט והוא זה האמור
לשם לו קץ ולאפשר לבני התמותה לחיות לנצח.
לפי הנוהל המוגדר במיתוס המעגל הפנימי של לוחמי הגורל, אותה
ישות צדק אמורה להתגשם בעולם בני האדם, צורות חיים מבוססות
פחמן שהתפתחו מפרימאטים שעירים.
למרות הזלזול הרווח באקדמיית הגורל, מוצבת באופן מסורתי פלוגה
טירונות שלמה של לוחמי גורל בכל כרונומום של אדם. אותו הרשע
הראשוני והמשמעת העצומה של הממונים מצלקת את מוחו של האדם
הנשלט ומקצרת את תוחלת חייו במאות שנים.
לוחמי הגורל עוברים טירונות זה כחלק מהכשרה ארוכה, שבסופה
מוצבים לשליטה בגזרה מסוימת, המלאה במאות צורות חיים שונות
ונחותות. עולם בני האדם שוקק בלוחמי גורל. למעשה, מדובר בעולם
היחיד בו כמות לוחמי הגורל עולה על מספר האורגניזמים הנשלטים.
האבסורד נוצר בעיקר מפני שאותה צורת החיים המחליאה כה נחותה
שחבריה אפילו לא מתקשרים באופן טלפאטי!

לוחם הגורל הבכיר בגזרת הבקרה של ממלכת האופל שיגר דו"ח בהול
לרב המנהלתן, האמון על נושא ההתרעה. הדו"ח פירט כי לוחם אופל
מסוג אפסילון רשע חדל לתפקד בגזרה עורפית של ממלכת האופל
כתוצאה ממה שנראה כהתקפה פתאומית של ישויות אור. מצבו הפתולוגי
לא איפשר לטכנאים להגיע למסקנות חד משמעיות, יחד עם זאת ניתן
להשוות את מותו הלא מוסבר ל"דום-לב", המאפיין ישויות אורגניות.
מבדיקת הממצאים בסביבתו הקרובה של הלוחם האפסילוני העלוב, ניתן
להסיק באופן חד משמעי כי הוצף בתחושה לא מוכרת לגזע הלוחמים.
תחושה זו נבעה מהנורה האדומה, שלא אמורה להדלק.
אותו מכלול הנורה האדומה נחשב לפארסה, אליה נשלחו לוחמי גורל
עגומים במיוחד על מנת להעביר תקופה ארוכה בה יחלחל לתוכם היאוש
והיגון. מיד לאחר אותה התקופה, הלוחם יישלח לטירונות בסיסית
בעולם בני האדם.
לוחם הגורל הבכיר בגזרת הבקרה סיכם את הדו"ח בהמלצה שיש לפרשה
בדרך אחת - הפעלת כלל מערכות היררכית הגורל ושיגור הלוחמים
לעבר כוכב בני האדם על מנת להשמיד אותו, בין אם ה"מושיע" הוא
בגדר מציאות או מיתוס לא ממומש.