אורן חבושה / כנרת |
בשעת דמדומים בין ערביים,
רפרוף שפתיה על שפתי
ורק רוח ה' על פני מי הקריסטל.
אל מול הר נישא ויופי נשגב
קרן שמש אובד בתוך מי הזהב
נאמרו המילים חזקות מהכל
ודממה דקה עלי מים.
אך הניצוץ בעניים אט כבה
כריצוד אור מרוחק זו ידידיי האהבה.
"הוי כנרת שלי ההיית או חלמתי חלום"
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|