זה היה צהריים חמים למדי, הקיץ היה בעיצומו, אני וגיא ישבנו
משועממים בחדרו של גיא.
לפתע נשמעה נקישה על הדלת, גיא ענה "כן" והדלת נפתחה...
לחדר נכנסה עמית, אותה בחורה שחלמתי עליה עוד מתקופת היסודי.
עמית הדליקה סיגריה עם הכנסה אל החדר והציעה אחת גם לגיא, היא
לא הציעה לי מכיוון שידעה שאני לא מעשן, לאחר מכן פיהקה וציינה
שמשעמם לה. אני וגיא הסכמנו איתה פה אחד... קשה לחיות בקיבוץ
בגיל 17.
לפתע עמית חייכה והציעה רעיון: "יש גשם מטאורים הלילה", אמרה
בשמחה, "בואו נסע אל השדות הלילה לראותם" הוסיפה.
אני וגיא הסכמנו פה אחד להחלטה.
שעת ערב מאוחרת, גיא ואני סוחבים כמה מזרונים ומניחים אותם על
עגלת הטרקטור שיהיה לנו נוח, עמית מביאה עימה את הפק"ל קפה.
יצאנו אל הדרך כשגיא נוהג ואני ועמית יושבים מאחור וטועמים את
טעמה של הדרך המאובקת, אך זה לא הפריע לי כל עוד עמית לידי.
נעצרנו בלב השדות איפה שהשמים בהירים והראות נקייה, גיא חזר עם
הפינג'אן מלא מים והתחיל בהכנת הקפה.
כשעה קלה חלפה שמצאנו עצמנו גיא, אני ועמית שוכבים על המזרונים
כל אחד וכוס הקפה שלו צופים בכוכבים שמעל.
עמית הדליקה עוד סיגריה. "תעבירי לי סיגריה גם" אמרתי לפתע
מפתיע את גיא ועמית אך גם אותי, עמית הוציאה סיגריה והעבירה
אליי.
גיא נעלם אל השדה, נשארנו אני ועמית כל אחד וכוס הקפה שלו
הסיגריות דולקות, זה הרגע שהחלטתי לעשות את הצעד הגורלי נישקתי
את עמית.
היום כשאני מסתכל לאחור זו הייתה ההחלטה המאושרת בחיי, אותו
לילה נגמר רק באותה נשיקה ותו לא, אבל יצאתי בן-אדם אחר משם.