"כבוד מלכים חקור דבר..." (שם,שם)

בעולם קצת מוזר, עם סמלים של 'נייק' ו'סוני'.
גם הגיבורים שלנו נמדדים בסמלים.
סמלים קצת יותר כואבים,
קצת יותר סמליים.
מותגים.


ידיים במדים אוחזות רובה,
על החזה כנפ"צ מימין וסיכת לוחם משמאל.
כבוד ! (שכל ילד יבין)

ואם זה מקוצר, עם קנה מעובה, דורגלים וטריג'יקון,
זה כבר כבוד ! (שגם הגדולים מבינים)

ולהוסיף על זה אפשר,
עם קרע במכנס וכומתה שמוטה על הכתף מגולחת כולה.
זה כבר פז"מ כבוד ! (שרק חיילים מבינים)

אבל אם זה רק אתה,
בלי כלום.
עם עצמך.
בוקסר וחולצה.
אז זה אתה.
מה אתה?
מי אתה?
מי יסתכל עליך בכלל...
בושה ! (לעצמך מעצמך).

פתרון:
תשים עגיל,
קעקוע,
ותצבע את השיער.
תהיה מוזר.
כבוד (שילדים קטנים וחברה שלך יבינו...).

או ש...
תחיה עם עצמך,
בלי לצפות לשום דבר
מאף אחד.
רק ממך.
ותקבל אותם,
ותקבל אותך.

כבוד !

(שרק אתה תבין,
ומי שאוהב אותך... באמת)