תמיד הרגיש שכולם נגדו, תמיד היתה לו תכנית, ידע בדיוק מה
יעשה.
ובכל זאת כשנכנס לחדר הגדול שם ישבה העו"ס הפוסטמה שניסתה
להוציא מסימה, הזונה הנרקמנית את התנוק שלו צ'רלי, וראה את
השופט האשכנזי אבידן מחזיק את הפטיש ביד רועדת, הרגיש לראשונה
בחייו שהעניין אבוד.
בזוית העין קלט את צ'יקו אחיו נכנס לאולם מסטול מת נתמך בשני
שוטרים, הוא העיף מבט מהיר מעבר לכתף קולט את דלת הכניסה
לאולם, מחשבה חלפה בראשו "אולי בכל זאת?" אך כשניסה לחטוף
מהסוהר את האקדח הרגיש פצוץ עז בפנים נפל לרצפה ולא שמע יותר
כלום. מהומת אלוהים התרחשה באולם. אחיו צ'יקו התנפל על אחד
השוטרים שתמכו בו והושכב על הרצפה, מהיציע התחילו החבר'ה שלו
מNA שבאו לכל ישיבה לעקור כסאות ולהשליכם למרכז הרחבה, אבידן
דפק עם הפטיש בפנים אדומות מזעם, שלוש פרחות שברחו מהכתה לראות
אקשן החלו מצווחות בהיסטריה, המאבטחים נכנסו ליציע והתחילו
לפנות אותו תוך שהם דופקים באלות בפנים ברגליים ובידיים של
המתנגדים ללא רחמים. שמעון פתח עין אחת והחליט לעצום אותה
בחזרה, שומע את כל הצרחות סביבו. אחר-כך היה שקט והסוהר החזיר
אותו לתא המעצר. הוא ישב על הרצפה הקרה והתחיל לעשות סדר
בדברים.
האמת שזה לא ממש היה תלוי בו. עוד כשהיה קטן ניהל איתו אלוהים
דיאלוגים ארוכים ודאג להגיד לו בכל הזדמנות שיש לו תפקיד בכל
פעם ששאל "כן,אבל מה?" אלוהים התעצבן, והפיל עליו "דורבה"
אחרת בסוף למד לא לשאול.
בפעם הראשונה שאלוהים אמר לו "שמעון זה לא סתם ככה, כל
הבלאגן, יש לך תפקיד" והוא, נאמן להחלטתו לא לשאול, רק בהה בו
בפנים מלאות קוקאין וחיוך דבילי אלוהים אמר לו "מי אתה שתתעלם
ממני יא-זבל" ושלח את אורי והמנייאקים שלו מהסיור בדיוק שבבית
היה פול חומר. ואז שמעון בתחנת המשטרה שוכב על הרצפה הקרה בין
כל הג'וקים מסתכל על אלוהים ואומר "כן,אבל לא שאלתי מה?, אז
למה זה למה?" ובמקום בא סוהר ושפך עליו בכוונה את הארוחת ערב
ואלוהים נתלה בלוליינות על הסורגים רגע לפני שהוא מתלכלך מהקפה
שהיה שפוך על כל הרצפה בתערובת של ארומה מצחינה נאנח ואמר "נו
מה אני יעשה איתך יא-שמעון,אתה לא שואל מה? אתה שואל למה?!
ואתה חושב בעמקי המוח המצומק שלך שזאת תשובה שאני אעדיף??! אה?
יא-חתיכת אפס?!" ושמעון כל-כך פחד לשתוק או לדבר או לזוז רק
מלמל "אתה צודק באמא שלי ביקר לי אתה צודק אני כזה אפס"
ואלוהים בתנועה של לוליין קפץ על המנורה מחייך ואומר"הייתי
מזיין אותך על זה שאתה מעיז לחשוב שאתה מי יודע מה שתאשר את
הדברים שאמרתי, אבל היה לי יום קשה וקבעתי בשבע שש-בש עם
לוציפר, אז הפעם אני יוותר לך, ותחשוב בני על שאמרתי לך,זה לא
סתם ככה, יש לך ייעוד". |
