עמית הלפרין / לברוח, לשכוח |
שאף אחד לא מתאמץ להסתכל עליה
זה נותן לי תחושה של חוסר אונים, של אי אכפתיות
יש צמרמורות בכל הגוף ואז מגיע השלב בו אתה מבקש
שהאדמה תפתח את פיה או פשוט להתנפץ לרסיסים
ואז אוכל להעלם, לא להיות כאן יותר, לברוח, לשכוח
לשקוע בתוך עצמי ולהעלם בעולם משלי
שם אוכל להיות מי שאני רוצה להיות מבלי שיאמרו לי
איך אתה ואיך ככה ואיך למה
פשוט להיות אני
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|