|
תוגה ערפילית
נוסכת פה שקט
ודממה עמוקה
מפלחת הלב
לו הקשבת היטב
אז יכולת לשמוע
את קול האמת
בשתיקת הכאב
ובליבי הפעור
לא סימן ולא פצע
רק זעם עצור
על הבלות האדם
לא אוכל להבין
לא אדע מה הבצע
לומר לא היו
הדברים מעולם
כי הייתי אולי
קצת שונה ובוגרת
שאתה ואחר לא
הכרתם עד תום
ועמדתם מנגד
בגדה האחרת
ואני לאיטי
המשכתי לזרום
לו הבנת היטב
אז ידעת מרגוע
והיו הדברים
בהירים כמו כוכב
לו הקשבת ללב
שרצה קצת לשמוח
אז הכל היה
שונה פה עכשיו |
|
|
"...אז יש לו
יקום משלו, עם
חוקים משלו,
והוא חיי בו
לבד, עם הנוכחית
שלו.
עד שהוא יאמלל
אותה והיא תעזוב
אותו, או שהוא
ימאס בה ויזרוק
אותה (אגב,
שנראה לי שהוא
מאס בי) או
ש..."
גררר... סטופ!
(לעצמי, עם
סטירה
וירטואלית-היפוטתית).
מונולוג שמישהי
מנהלת עם
עצמה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.