הוא נהג לתכנן לעצמו טיולים ליליים
הוא אהב לחיות חיים של אנשים אחרים
הוא חלם בלילה חלומות תמימים
שאותם פחד לנסות להגשים

הוא הדחיק המון רגשות רגילים
כדי לבלות זמן עם חברים מעטים
הוא החמיץ הרבה הזדמנויות
כדי להמשיך לקיים את העולם האפל
שייעד למישהו אחר


האיש הזה לא היה שונה מכולם
אבל תמיד הרגיש לבד בעולם


לעיתים קם בבוקר לעוד יום רגיל
והחליט זהו כאן נגמר השביל
לא עוד שטויות ובזבוז זמן
חוזר לרדוף אחר האושר הנחשק

הערב הגיע החושך ירד
אך דבר לא השתנה אפילו במעט
אזלו הדמעות נגמר גם הדם
אבל הוא עוד יושב כאן כמעט מאושר