|
המצח שלך ישמש מעתה משטח לתלישות המכחול שלי
על פנייך אצייר דמויות מלאכים עגומים
פרפרים לכודים וסימנים שאסרב להסביר לך
אעביר את אצבעותיי על גופך הרפה
על עורך הרך - לאורך כל שערה משערותייך
ואת תעני לי בחיוך מבויש
שיכול להתפרש לכל צד
על דבר לא ויתרתי כדי להיות כאן אתך
אולי בשל כך נאבד גם הטעם
רצוני מתמוגג למקומות רחוקים
וכך הכל מתנפץ לו
ובעצם אני מנגן לך
שירים ישנים על פסנתר
עיניך ממציאות לי פנטסיות שלמות
ועדיין יש לי בחירה
לנשק או לברוח משפתך הפצועה |
|
|
שאלו אותי איך
הגעתי למצב הזה.
אני חושבת
שבמונית, אנלא
זוכרת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.