הדר בר-אל / מה שראו עיניי. |
והנחתי ביננו את ליבי החסר.
עמדנו אילמים בשדה כלניות
ולך, אצה הדרך.
קרבת, לקחת, מילאת חלליו.
בוא לא נקיץ ביחד
ולא נעור מן החלום,
צמודי גופות ללא פחד.
הלילה לא יכרה תהום ביננו
ולא יבייש אותנו אור השמש.
לעולם לא תמצא בבואתי האפלה,
רק כזאת שתקסים אותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|