כאשר שירי לכת ונדודים עוד מאיימים את לבך לבקע
כאשר חורשה ירוקה וצל אילן את לבך עוד ממלאים להתפקע
אם בחלוף ענן ברקיע נפשך אליו יוצאת
אם כשגשם יורד על האדמה העירומה
כמהה נשמתך להיות כעפר הרך המקבל
אם בשמעך קול חליל עדין כל נימיך רוטטים
אם זריחת המדבר את עיניך מסנוורת
ולהסיר את העיניים פשוט אינך יכול
אם כך תרגיש אזי אחי את נשמתך עוד לא מכרת
ולבך במקום הנכון מונח
אך צרתך היא שלעצמך לא תמצא מרגוע
רק עת תרמילך תארוז ומקל הנדודים תאחז
אזי תצא נפשך אל הדרור
נשמתך אל החופשי
אל אותו ניגון עתיק
אל החיים האמיתיים
חיי הנדודים....