|
אז איך אני מסכם 23 שנות רצון למות?
אז ככה:
4 שנים ראשונות די מהוססות מבחינה אובדנית ושאפילו זכור לי
שהיתה בהן עליזות מסויימת אבל לא דיה כדי להשכיח צער ויגון
פתאומיים
במהלך 2 השנים הבאות התגבשה ההכרה בנחיצות המיתה
ומאז: 17 שנים של בקרים רווי שאיפות אובדניות עזות ונטולות
רצון להישארות הנפש |
|
|
אני לא מבין כמה
זמן אני צריך
לחכות שהסלוגן
שלי יאושר?
מה העניין עם
העיון שפצור
ומחזור!
רבק!, מדובר פה
במילים, לא
בוועדת חקירה
ממלכתית!
מה כבר יכול
להיות...
יצא סלוגן חרא!
זה לא סוף
העולם.
יגאל עמיר, לחוץ
בזמן,
ובירוקרטיה עושה
לו עצבים! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.