נועה קציר / הרדופים |
מלבב את נפשי בו לראותך
נוגע במים, כמעט מרחף
ובו מגעך הקרוב המלטף
נסתר מעיני הלוחש במדבר
רק רגל יחפה בסנדל תמצאהו
ויופיו כדאי, מהפנט, פרא בר
ועובר-אורח על שפתיו ינשקהו
וכמוך הוא, מחלפותיו בלבן וורוד,
תחדור פריחתו אל עמקי נשמתי, אף מבעד שפתי הסגורות.
וכמים זורמים, יעטוף הוא אותי, ואת רעד גופי אז ירדים
כי כמוך הוא היה, אהובתי היפה, הנחה בינות הרדופים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|