אומר : תן לי גיר ולוח אבן,
         ואצור לך שירה.
נותן : קח לך שירה,
        ובנה לך נושא שיחה.
עושה : אדריכל  ארמונות כמוהו
          כמשורר,
מקיים : משאיר חותמו על העולם,
                  ונם.

מבטיח : תן לי מקוש, תרמיל ושיר בלב,
           ואחצוב לך דרך שלום בשטח אויב.
זוכר : כאמור, קח קשת וחץ עטור נוצה,
        ותן לי רננה ושלום,
                שימחה ושלווה.
מקיים ודוחה (לפחות מנסה) :
       הצטיידתי במקוש, בתרמיל, בשיר ובכלי ירייה,
       ועוד אין בידי לגשר מעל תהום השנאה.
נותן תקווה : השלכתי את התרמיל (עמוס היה בזיכרונות)
               נפטרתי מכלי הירייה (משקלם היה עלי לעול כבד)
               ונותרתי עם שיר לשלום,
               ומקוש, לחפור בעזרתו יסודות
                   למבטיח הבא.
                           קם  -  ויצא.