שומעת שיר ישן, שמתנגן ברקע
של הזמר שלי, מן שיר כאב
עוצמת עיניים, מקשיבה בלהיטות
הוא מדבר אלי, מתוך הלב
אותן מילים שכתובות על מיתרי ליבי
הוא מפרשן אותן לשיר
עוצמת את העיניים, הוא מביט בי
כל כך קרוב, אבל הוא לא מכיר
מחייכת בשבילו, אולי יראה מבעד לירח
השתקפות ליבי בכוכב שמולו
בעולם משלו, הוא לא מכיר בי והלב צורח
אם יסתכל בעיניים, יש ניצוץ שם בשבילו
מן אהבה כזאת מופשטת,
שלפעמים נקראת בדרכי אנשים
מוזרה כזאת שתופסת חזק בחולצה
ומתקשה לעזוב , בגלל הריגושים
אל האיש שעומד על במה,
שלא יודע מה קורה מתחתיה
את כמות הדמעות שנבלעות בליבי,
בגלל כל השירים, ששר הוא עליה.
כמו קורא מתוך הלב
את הרגשות הכי כמוסים שלי
כמו כותב אותם על דף
ומלחין
וקולו, קול של מלאך
שהכל מכל יודע
שר את שיר חיי מתוך דף
שאת ליבי קורע. |