קראנצ'ה דניאל / מן פרח |
וכבר דבקו בי תכונותיה
אך ידה המלטפת
התמהמה לה שותקת.
חלב אימי אינו עוד
על שפתיי עכשיו
שדיה כבר לא יוכלו
לספק בי הצורך.
בואי תנסי, בואי ילדתי
קראת אליי בבגרותי
אך אני מן פרח
שעליו עוד רדומים.
בואי תבקרי, בואי ילדתי
קראת אליי מן הימים
ואני מן פרח
שרווה מאדמה זרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|