היום בבוקר, ראיתי את אלוהים.
עמדתי בפינת הרחובות אלוף שדה ודרך יצחק רבין בר"ג , ושם הוא
היה, שיער מחומצן , לבוש מכנסי ג'ינס שחורות ומעיל אדום,
מפירמות משובחות, והוא עבר שם, כאילו כלום, לכיוון תחנת
האוטובוס.

בתחנה, היתה אישה אחת, זקנה, ששיחקה עם האוטובוסים במשחק של
התחשבות, בכל פעם שראתה את אחד האוטובוסים מתקרב, היא קמה, לא
שהיא רצתה לעלות על הקו הספציפי הזה, לא שהיא רצתה בכלל לסוע
באוטובוס, היא סתם רצתה לראות אם הנהג יעצור, לראות את כל
הנוסעים מחליקים קדימה פתאום, לשמוע את צפירת המכוניות שבולמות
בחריקה.

אלוהים הביט בה.
היא לא ידעה שהוא עומד שם.
היא עשתה את הטריק שלה שוב, הנהג לא עצר.
אלוהים חשב, יש אנשים בלי שמץ של כבוד.
הוא ניגש אל הזקנה, אחז בכף ידה הכמושה, מלטף את גב ידה
באגודלו, ולחש לה:
"את תמותי סבתא, תמותי ותשרפי בגהינום."