|
את
בבת עיני-
את יקרה מזהב ומפז.
את שמורה בליבי
כתכשיט בכספת.
את שוכנת עמוק-
כצדפה בעומקו של הים.
את מתגלה כחלום,
כפנינה הנחשפת לדם.
רגיש לחומך, לעורך לשפתך
מתרגש מפלאך...
את עלה המניץ אחרי גשם ראשון;
את יונה לבנה מבשרת שלום;
את ציפור השותה את הטל עם שחר;
את האור הבוהק הקורן מהסהר;
רגיש לחומך, לעורך לשפתך
מתרגש מפלאך... |
|
|
אני לא מבין למה
אנחנו צריכים כל
הזמן לשפר את
המפציצים שלנו.
מה כל האנשים
שהפצצנו עד
עכשיו התחילו
פתאום להתלונן?
לא זוכר איך
קוראים לו, היה
לו תפקיד צבאי
חשוב בריטניה,
אבל אין מה
להגיד - הבנאדם
צודק! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.