| את
 בבת עיני-
 את יקרה מזהב ומפז.
 את שמורה בליבי
 כתכשיט בכספת.
 
 את שוכנת עמוק-
 כצדפה בעומקו של הים.
 את מתגלה כחלום,
 כפנינה הנחשפת לדם.
 
 רגיש לחומך, לעורך לשפתך
 מתרגש מפלאך...
 
 את עלה המניץ אחרי גשם ראשון;
 את יונה לבנה מבשרת שלום;
 את ציפור השותה את הטל עם שחר;
 את האור הבוהק הקורן מהסהר;
 
 רגיש לחומך, לעורך לשפתך
 מתרגש מפלאך...
 | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.