[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סאמר ריין
/
אחה''צ בארווה

29.1.02
היום חזרתי הביתה בשתיים וארבעים. כיוונתי שעון לשלוש שלושים
וחמש, והלכתי לישון. השעון צלצל בשלוש עשרים וחמש. קמתי,
התלבשתי ושמתי שניצל במיקרו.
הטלפון צלצל.
"הלו," זיהיתי את קולו הרובוטי משהו של אביב.
"שלום אביב" אמרתי מייד, כי אביב תמיד שואל אם אני שם, אפילו
כשהוא כמעט בטוח שזה אני, אפילו שאף פעם לא היה אצלי אף אחד
בבית בצהרים.
"אין לנו שיעור עיוני היום, אז כנראה עושים טיול ובכלל היינו
אמורים להיות כאן בשלוש, אז בואי..." נאנחתי. איזה מעצבנים הם.

שמתי את השניצל בפיתה ודיוושתי לארווה. גילגיל אמר לי להכין את
הנרי וכעבור חצי שעה יצאנו לטיול. הופתעתי לגלות שהואדי זורם
שוב, הכל היה ירוק ויפה והנרי היתה זו שדישדשה בשלוליות ולכלכה
את פרסותיה כך שאני נשענתי לאחור באוכף ונהניתי. אביב רכב לפני
כל הזמן. כבר לפני כמה ימים החלטתי שעם הרעמה הבלונדינית
המוזרה שלו, להזדהות עם קורט קוביין, ועם הסווטשרטים שאף אחד
כבר לא הולך איתם, הוא נראה כאילו יצא מתוך סרט משנות ה-80.
כשהסתובבנו בחזרה, אחרי כחצי שעה של טיול, השמש כבר ירדה
והתחילה לנשוב רוח. היה לי קר וכאב לי התחת מהקפיצות של הנרי.

כשחזרנו לארווה שמתי על הנרי ראשייה, ואמרתי לה "בואי הנרייטה,
נלך להישטף"
קרצפתי את פרסותיה המבוצבצות במברשת ושטפתי במים חמים. אחרי
זה, כשהיה לי קצת זמן לעצמי, שיפשפתי את הידיים ומילמלתי
לעצמי, דבר שנוטה לקרות לי כשאני בארווה.
"אח, כמה שאני מסכנה.... גגגגגגגג...."
גילגיל השאיר אותי ואת אביב לנעול כי הוא היה צריך ללכת.
כשסיימתי לסדר ולנעול את כל הדלתות, נשאר רק אור אחד בשטיפה,
כי אביב קירצף את רומן.
"טוב אביב, אני משאירה אותך כאן, אתה רק צריך לסגור את המים
ו..."
"לא." הוא קטע אותי
"מה לא?" הובכתי. אביב לא נוטה להתווכח.
"תישארי עוד רגע"
"למה, אין לי כאן מה לעשות..."
"נו, מה איכפת לך, אני לא רוצה להישאר כאן לבד, חכי רגע..."
צחקקתי בעצבנות.
"מה, אתה מפחד שהסוסים יטרפו אותך?"
"לא, אני מפחד מהחושך." הקול של אביב תמיד היה מוזר כזה, בטון
מונוטוני כך שלא יכולתי לדעת אם הוא רציני או ציני.
אחרי זה אביב אמר לי ביי, ונסעתי הבית, מזמזמת שיר מזוויע של
הבקסטריט בויז שנידבקתי אליו בגלל שאביב אמר לרומן, "תפסיק
לשחק משחקים".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הרי כולם יודעים
שלאונרדו (לא,
לא הצב נינג'ה)
לא יכול היה
לשלוט
בנפיחותיו, למה
אתם חושבים שהיא
מחייכת ככה?

אני, מהרהר
באומנות הרנסנס


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/2/02 2:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סאמר ריין

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה