טל אטלס-תדמור / תיגע, תכאיב |
אז תכאיב,
אם תרצה בי לגעת,
תיגע,
פעם תהיה לי הקוץ
ופעם לי השושנה.
אך אם תהייה שושנה,
הפץ את ריחה למרחק,
כי אם תהייה שושנה,
אני אהיה החרק.
ואם אהיה החרק
שבא למצוץ את צופך,
קבלני בעלים פתוחים
ואל תסגור מתק דובשך.
אך אם תהיה לי הקוץ
הננעץ בבשר החי,
זכור כי זבת דם אהיה
ואשא צלקתי כל חיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|