שנתיים של אתר האינטרנט " האייל הקורא", שנתיים שבמהלכם פורסמו
מאות מאמרים בכל נושא אפשרי, מדע, חברה, פוליטיקה ,ספרות
ותרבות. מאמר אחת לכמה ימים ומאמרים אלה מקבלים לעיתים מאות
תגובות של  מאות עמודים  . ספק אם ניתן למצוא מגזין מודפס בארץ
או אף אתר אינטרנט  שפירסם בתקופה זאת כמות מקבילה של חומר
איכותי . ובוודאי לא במגזינים ואתרים שאינם  משלמים
לכותביהם....לפני כשנתיים  יצרו דובי קננגיסר וטל כהן את האתר
הזה כדי ליצור חלופה ברמה גבוהה יותר לשיח התרבותי באינטרנט
דאז שהיה ( ולמרבית הצער נשאר ) ברמה נמוכה ביותר.אחרי שנתיים
האייל ממשיך לשגשג יותר מאשר אי פעם כפי שרק אתרים מעטים
נוספים באינטרנט העברי ( ששוב , מבוססים על התנדבות בלבד )
משגשגים.  
 והעובדה היא שהאייל מציג חלופה  אמיתית  לפורומים התרבותיים
הקיימים היום בארץ.
האתר הזה הוא לדעתי האתר  התרבותי הטוב ביותר בכל האינטרנט
העברי. מתנהלים בו דיונים אינטלקטואליים ברמה גבוהה ביותר
בנושאים שונים בתחומי תרבות ספרות , פוליטיקה וחברה. ובשיטה
חדשה. בזמן שבכתבי העת המודפסים המסורתיים מאמר שנכתב הוא סוף
פסוק והכותב יקבל עליו לכל היותר כמה מכתבי קוראים ותגובות בעל
פה ותו לא. הרי כאן המאמר הוא רק תחילת הדרך . מספר התגובות
יכול להגיע למאות והן לעיתים ארוכות לא פחות מהמאמר עצמו....
ולעיתים יש להן קשר מועט מאוד למאמר עצמו והן פותחות נושאי
דיון חדשים וויכוחים חדשים כך שהמעבר בכולן יכול להיות חוויה
מדהימה למדי.
האם ניתן לעמוד על  קווי האפיון של קוראי " האייל  הקורא "?
על סמך מאמרים ותגובות להם שקראתי  ניתן לאמר שרוב המתקשרים הם
זכרים צעירים בערך בגילאי ה-20-עד ה-40. נשים הן מועטות בין
המגיבות ( ולכן כשהן מגיבות הן בולטות שבעתיים)  , אם כי הם
מופיעות במספר גדל והולך . באתר אף היה דיון בנושא מדוע יש כל
כך מעט נשים שמגיבות והמסקנה הייתה שנשים אוהבות פחות מגברים
להתווכח בנושאי חברה תרבות ופוליטיקה.....
לרבים מהמשתתפים יש נטיות אינטלקטואליות ותחומי ידע מגוונים
ביותר כפי שמראים הדיונים הרציניים מאוד שמתנהלים אחרי כמעט כל
מאמר שמופיע ומהם מאמרים "כבדים " ומלומדים מאוד ( ולרוב
נכתבים בידי אחד המשתתפים הקבועים בדיונים )  , מאמרים
שהתגובות המופיעות בעקבותיהן והויכוחים  הערים שנוצרים כתוצאה
הם לרוב מלומדים לא פחות.
מה שמוצא חן בעיני באייל הוא שהמשתתפים בדיונים הם מכל קצוות
הקשת הפוליטית , דבר שאינו מקובל כל כך באתרי אינטרנט אחרים
שבהם ביקרתי.  שם לרוב יש  דומיננטיות לצד פוליטי אחד בלבד.
ניתן למצוא בינהם "שמאלנים " קיצוניים לצד ימניים קיצוניים ,
אתאיסטים לצד דתיים חרדים מבני ברק, ויהודים "משיחיים"  ( אם
כי הייתי רוצה להיתקל גם ממישהו שמיצג את יהודי אתיופיה ) .
לרוב ( לא תמיד ) הם מסוגלים לנהל בינהם ויכוח תרבותי וברמה
גבוהה ביותר . ברור שהמשתתפים נמשכים אחרי האתר שבו הם יכולים
לקיים דיון ברמה גבוהה יותר מהמקובל במרבית אתרי האינטרנט
ולהתעמת עם אנשים ברמתם מהצד השני. באייל הקורא לעומת זאת  עם
כי הנטייה להתאמת קיימת , הרי קיימת באותה המידה הנטייה לבטא
דעות ולהכיר את הדעות של הצד השני כמו גם להחליף מידע. הבוטות
והטמטום  שאותם ניתן למצוא  למרבית הצער בפורומים אחרים
באינטרנט בכמויות כה גדולות מופיעים  רק לעיתים נדירות ב"אייל
" אם כי את מקומה תופסים כמויות גדולות של סרקזם ואירוניה
כיאות לויכוח "תרבותי" יותר .
אולי ניתן להשוות את הויכוחים באייל  כמקבילה הוירטואלית
לויכוחים המתורבתים והסרקסטיים בסלונים הצרפתיים ש ל המאות
ה-18 וה-19.
בעיני האתר הזה מהווה המשך לכתבי העת הישנים לתרבות ולספרות
( ובראשם אלה שמראשית המאה הקודמת כמו "השילוח ") שהיו מהווים
בעבר בסיס לויכוחים ערים ביותר   בנושאי תרבות וחברה שונים .
בניגוד לאפטיה  המוחלטת שיורשיהם מעוררים היום.
האייל  מפרסם מאמרים רציניים  ביותר אחת לכמה ימים  קצב  ששום
מגזין ספרותי מודפס  אינו יכול להתחרות עימו  וכל השכר של
הכותבים הוא התגובות שהם מקבלים מהקהל. לדעתי האפשדות לקבל
תגובות מיידיות ואינטליגנטיות מהצבור ,גם אם אין שום שכר חומרי
 היא הבסיס להצלחתם של האתר הזה ודומיו  , וזאת בזמן שכתבי
העת הספרותיים   שגם הם אינם מסוגלים לתת  שכר חומרי לכותביהם
, אבל מצד שני מספקים מעט מאוד תגובות, הולכים וגוועים.
מעבר לכך האייל מייצג  ובמודע ( כפי שציין עוד מאמר הפתיחה של
האתר של העורך הנכבד דובי קננגיסר ) חלופה לצורת חשיבה
פופולארית מאוד בחוגים "נחשבים" מסויימים בארץ  ש אפשר לקרוא
להם גם ה"שינקינאים" או "פוסט מודרניסטים"  ושאותם תיאר גדי
טאוב  בדייקנות רבה בספרו "המרד השפוף". חוגים אלה מסרבים לקחת
שום דבר "ברצינות"  ומתייחסים לכל דבר בציניות . התוצאה לדעתי
היא שיעמום ( כאשר כל דבר שווה לכל דבר אחר אז הכל הוא משעמם )
ועקרות מוחלטת של החשיבה מכיוונים אלה וחוסר יכולת ליצור
רעיונות חדשים מעניינים באמת . האייל מייצג צורת חשיבה אחרת :
יש דברים שהם חשובים כ די להתווכח עליהם ולהתמודד עימם ולא כל
הרעיונות זהים בערכם ומשום כך ה כל גם י ותר מעניין , וחשוב.
.  
נראה לי שנכון לעכשיו ה"שנקינאיות " סוג התרבות הזה  שהיה כה
פופולארי בקרב צעירים רבים והתבססה במידה רבה על התרבות
האמריקנית היגיעה לקיצה ויש צורך להחליף אותה במשהו חדש
ובערכים שיהיו בעלי משמעות אמיתית עבור המחזיקים בהם . אולי
האייל הקורא הוא אחד המקומות שמציגים היום חלופה אמיתית לשיח
התרבות הישראלי הולך ומתדרדר.  ולו ולאתרים כמוהו יש הפוטנציאל
ליצירת ההתפתחויות העתידיות בתרבות העברית שכרגע עתידה נראה
כנמצא בסימן שאלה י ותר מאשר אי פעם בעבר. .
אתר האייל הקורא :
http://www.haayal.co.il/

מאמר ראשון באייל
http://www.haayal.co.il/story.php3?id=1&NewOnly=1#NewReply

מאמר לרגל חודש לאייל
http://www.haayal.co.il/story.php3?id=45&NewOnly=1#NewReply
מאמר לרגל שנה לאתר
http://www.haayal.co.il/story.php3?id=306&NewOnly=1#NewReply