| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 | דברתה של הגאווהלמרחקים היא נשמעת
 את מלמולו של הכבוד
 אפשר לשמוע עד לפה
 צחוקו של הרוע
 נשמע בכל מקום
 רק צעקתה של התקווה
 רק אותה לא אשמע
 | 
 
 
 
 
 | 
        
          | "בקומך בבוקרמשתנך, פו" אמר
 לבסוף חזרזיר-
 "מה אתה אומר
 לעצמך?"
 
 "מה יש לארוחת
 הבוקר?" השיב
 פו. "ואתה,
 חזרזיר, מה אתה
 אומר?"
 
 "אני אומר: מי
 יודע מה יתרחש
 היום."
 
 פו הניע ראשו
 מתוך הרהורים.
 "אותו הדבר,"
 אמר.
 
 
 (פינקי חוזרת
 קצת לילדות)
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.